הדרכה בשיטת ליט"ף למורים ולבתי ספר
סדנאות לילדי הגן
סדנאות לילדי כיתות א'-ב'
סדנאות הורים וילדים
סדנאות לילדי כיתות ג'-ו'
סדנאות לתלמידי חטיבות הביניים
האם כל התלמידים ילמדו לקרוא עד סוף כיתה א'?
לא, ילדים רוכשים קריאה בקצב שונה ויש ילדים שצריכים יותר זמן. ולכן אם ההורים רואים שהילד לא...
איך יודעים באיזה שלב של רכישת קריאה נמצא הילד?
לא כל השיטות מאפשרות לדעת זאת. בשיטת ליט"ף דירגתי את תהליך רכישת הקריאה ל-6 שלבים, כאשר בכל...
 

ליטף

שיטת ליט"ף להוראת הקריאה בכיתות א'

שיטת ליט"ף להוראת הקריאה בכיתות א', אותה פיתחתי בתחילת דרכי כמורה בשנות השבעים, מבוססת על הגישה הפונטית המקובלת כיום בארץ ובעולם. מתוך אמונתי שכל ילד וילדה יכולים ללמוד לקרוא, לרבות ילדים שסובלים מדיסלקציה, הוראת הקריאה בשיטת ליט"ף מלווה בגישה דיפרנציאלית להוראה המאפשרת ללמד קריאה בכיתות הטרוגניות, תוך התייחסות אינדיווידואלית לכל ילד וילדה בנפרד.

יישום הגישה הפונטית להוראת הקריאה בשיטת ליט"ף

ביסוד הגישה הפונטית להוראת הקריאה עומדת ההכרה כי היכולת לקרוא מותנית ביכולת לפענח את הסימנים הגראפיים של שפת הכתב. כל אות וכל תנועה בשפה הכתובה מייצגות צליל אחר והלומד צריך לרכוש את היכולת לזהות את הצלילים ולקשור אותם במהירות למלים ולמשפטים בעלי משמעות.

יישום הגישה הפונטית בשיטת ליט"ף נעשה בדרך ייחודית, שיעילותה הוכחה בסקרים שנערכו מטעם משרד החינוך. בליט"ף כל סימני הכתב נלמדים מתוך אוצר מלים קטן יחסית, 35 מלים בלבד, כולן מוכרות לילדים מתוך עולמם. האותיות והתנועות אינן נלמדות בנפרד, אלא מתוך הקשר של מלים ושל משפטים. אני מתנגדת עקרונית ללימוד נפרד של עיצורים, תנועות והברות, מפני שאין זה לימוד משמעותי. פענוח סימני הכתב אינו מטרה לעצמה. המטרה היא הבנת הכתוב.

פתחתי את שיטת ליט"ף מתוך מודעות למרכזיות של היכולת לפענח את סימני השפה הכתובה בתהליך רכישת הקריאה. במשך שנים נאלצתי שוב ושוב להגן על עמדתי זו כנגד כל מי שדגל בגישת השפה כמכלול. מניסיוני עמדתי על כך שילדים קוראים היטב רק כאשר הם שולטים היטב בפענוח כל הסימנים של השפה הכתובה. זה הבסיס לרכישת הקריאה, אולם אין בכך די. כדי לקרוא ולהבין הילד צריך ללמוד לקרוא במהירות, בשטף וברהיטות.

בשיטת ליט"ף מרכיבי השפה הכתובה נלמדים בתוך קונטקסט של מלים, משפטים וסיפורים קצרים. הילדים לומדים לפרק מלים להברות פתוחות וסגורות וליצור מלים חדשות מההברות שפורקו. פירוק ההברות ויצירת מלים חדשות ממרכיביהן, נלמדים בשלבים המתקדמים. היכולת לפרק מלים ולהרכיב מלים 'חדשות' ממרכיביהן מרחיבה במהירות את אוצר המלים של הילדים, ומקדימה את הפיכתם לקוראים עצמאיים.

כשגיבשתי את שיטת ליט"ף דירגתי את תהליך רכישת הקריאה ל-6 שלבים, בכל שלב נלמד עיקרון אחר. מכיוון שקריאה מחייבת שליטה בכל מרכבי השפה הכתובה, לא ניתן לדלג על כל שלב ובכל שלב על הילד לשלוט שליטה מלאה בנלמד. הדירוג לשלבים מאפשר להבחין בקלות באיזה שלב נמצא הילד ובמה הוא מתקשה. יש ילדים שלומדים ליישם את הנלמד בזמן קצר ויש כאלה שבכל שלב ושלב צריך לתרגל איתם את הנלמד, ולעיתים גם לחזור לשלבים הקודמים.

לכל שלב כלי אבחון המאפשרים לעמוד על התקדמות הילד. אם למשל ילד לא מסוגל לחלק מילים להברות ולחבר מילים מאותן הברות, ניתן לאבחן את הבעיה ולהתאים לו חומרי למידה לפי רמתו ולקדמו בהתאם.

להלן תיאור גרפי של 6 השלבים ברכישת הקריאה

 graphic1.jpg

קריאה בהבנה מחייבת שליטה באוצר מלים גדול, הכרת מושגים וידע עולם. ככל שהילד קורא בקלות רבה יותר, הנאתו מהקריאה גדלה והמוטיבציה לקרוא עוד, גדלה. עם הקריאה גדל אוצר המלים ומתרחב עולם המושגים. כאמור, תנאי לקריאה בהנאה היא פענוח נכון ואוטומטיזציה של הפענוח. קריאה לא נכונה של מלה אחת - עלולה לשבש לא רק את הבנת המלה, אלא גם את הבנת הנושא כולו. ילד שישלוט היטב בפענוח, יאהב לקרוא וירחיב בכוחות עצמו את אוצר המלים והמושגים שלו.

תוך כדי קריאה, הילד נתקל במלים שאינו מכיר. יש ללמד אותו להשתמש בהקשר כדי להבין את המלים הללו.

הנחות היסוד בשיטה להוראת הקריאה:

hanachot.jpg

הגישה הדיפרנציאלית להוראת הקריאה בשיטת ליט"ף

כאמור לעיל, אני מאמינה שכל ילד יכול ללמוד לקרוא, לרבות ילדים חריגים, ודיסלקטים, בתנאי שההוראה תהיה דיפרנציאלית ואינדיווידואלית ותתייחס לכל ילד בנפרד.

לדעתי, לא ניתן ללמד קריאה בבתי ספר בצורה פרונטלית, מפני שיש פערים גדולים בין התלמידים ברמת הבשלות וההתפתחות שלהם. כאשר מלמדים באופן דיפרנציאלי, ניתן ללמד בו-זמנית ילדים שנמצאים בשלבים שונים של רכישת הקריאה ולהבטיח שכל ילד יתקדם כפי יכולתו.

חומרי הלימוד בשיטת ליט"ף נבנו מתוך הכרה בשונות שבין הילדים והם מותאמים ללמידה בקבוצות של תלמידים שנמצאים באותו שלב ברכישת הקריאה. כלי האבחון הנלווים לשיטת ליט"ף מאפשרים לאתר קשיים במהירות, ולהתאים תכנית לימודים בהתאם.

הנחות היסוד והעקרונות בגישה החינוכית:

hanachot2.jpg

מחקרים

  • 1982 - הישגי שיטת ליט"ף הוערכו על ידי הפיקוח על החינוך הממלכתי-דתי במחוז תל אביב. לפי דוח ההערכה: "92% מהתלמידים הגיעו לקריאה לפי המצופה במשרד החינוך מתלמידי כיתה א'".
  • 1990 - סקר שנערך בהזמנת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, על ידי צוות בראשות ד"ר עמוס ספקטור*  ממכון סאלד הוכיח את יעילותה של שיטת ליט"ף בהוראת הקריאה ואת עדיפותה על פני שיטות אחרות. הסקר נערך בקרב 729 מנהלים ו-1147 מורות כיתה א'. מהתשובות שהתקבלו התברר כי שיטת ליט"ף נמצאה כשיטה היעילה ביותר מבין 6 השיטות הרווחות שנסקרו. נמצא כי בשיטת ליט"ף  20% מהתלמידים קוראים קריאה רהוטה תוך שלושה חודשים. 57% מהתלמידים קוראים קריאה רהוטה תוך 3-5 חודשים וכל האחרים, 23% קוראים קריאה רהוטה תוך 5-7 חודשים. (ד"ר עמוס ספקטור, אילנה כ"ץ, אורית יעקב, הוראת הקריאה בבתי הספר היסודיים בישראל, מכון סאלד, מאי 1990).
  • 2003 - בסקר השוואתי שנערך על ידי אגף הערכה ומדידה במשרד החינוך נמצא כי שיטת ליט"ף היא אחת השיטות הנפוצות ביותר במערכת החינוך וכי מבין השיטות הנפוצות "שיטת ליט"ף היא המקדמת ביותר את התלמידים ברכישת מיומנויות הקריאה".  

 
 
 
 
   
designed & Programmed by RER